בפסיקה לאורך השנים נקבע כי אין לראות בהצמדת הגג ככוללת גם את אחוזי הבניה שנותרו או שינתנו בעתיד לבית המשותף, וכי יש לאבחן בין ההצמדה של הגג לדירה מסוימת לבין זכויות הבניה.

במילים אחרות - עצם הצמדת הגג לדירה מסוימת בבית המשותף איננה נותנת לבעל הדירה זכות לבנות על הגג ככל העולה על רוחו, ללא הסכמת בעלי הדירות האחרות, אלא גורמת רק לכך שאותו חלק מהגג חדל להיות חלק מהרכוש המשותף והופך להיות חלק מהדירה. 

מתי אם כן הצמדת הגג כן כוללת את הרשות לבנות עליו? מקום שבו הסכימו הדיירים, למשל במסגרת תקנון הבית המשותף, כי ניתנת הסכמתם מראש לא רק להצמדת הגג לדירה פלונית, אלא גם לבניה על הגג שהוצמד. במקרה כזה, בעל הדירה שאליה הוצמד הגג לא יזדקק להסכמת הדיירים, כתנאי לקבלת היתר בניה על הגג.

זכויות הבניה, יש לדעת, נובעות מהבעלות בקרקע, ומכיוון שהקרקע עליה ניצב בית משותף שייכת במשותף לדיירים, הרי שגם זכויות הבנייה על הקרקע שייכות לדיירים במשותף. 

אחוזי בנייה בלתי מנוצלים יש להם ערך כלכלי לבעלי הדירות בבית משותף, הגם שאין לראותם כחלק מ"הרכוש המשותף". ניצול זכויות אלה רק על- ידי אחד השותפים בבניין בהכרח מקטין את ערך הדירות הקיימות. לפיכך, הענקת "זכויות בנייה" לבעל דירה פלונית, תוך שלילה למעשה של זכות כלכלית זו מבעלי דירות אחרים, מן הדין שתיעשה בהסכמה או על דעתם.

לשאלות נוספות ומענה מיידי בתחום זה, לחץ כאן ונשמח לעמוד לשירותך בכל עת.