האם יורשים זכאים לחלק ביניהם את העיזבון בניגוד לרצון המוריש בצוואה, על מנת לחסוך במס שבח ומס רכישה?

התשובה על כך במאמר הבא שלי- 

חוק הירושה מאפשר ליורשים להגיע ביניהם להסכם חלוקת עיזבון, בניגוד לרצון המוריש עפ"י הצוואה או חוק הירושה, וזאת בדרך של חלוקת הנכסים באופן שיתאים למצבם ורצונם של היורשים. הסכם שכזה מהווה כלי לתכנון ולהפחתת המיסוי שיחול על היורשים ביום מן הימים, עת יבקשו למכור נכס שבבעלותם (בין אם זה נכס שהתקבל בירושה ובין אם זה נכס אחר שנרכש על ידם עוד לפני הירושה).

כך למשל, מקום שבו מדובר במספר יורשים שיורשים יחד מספר נכסים, אזי במקום שכל יורש יקבל חלק קטן במספר נכסים, ענין שיכול לפגוע בו מבחינת המיסוי וגם לגרום לחילוקי דעות בין היורשים בענין עתידו של הנכס, ניתן להגיע להסכם חלוקה שייחד כל נכס ליורש אחד (או שניים), ובאופן כזה לחסוך במס וגם לפשט את ניהול הנכס. 

הסכם שכזה אינו מחוייב אישור של בית המשפט, ואף אינו חייב להיעשות בכתב דווקא, אך צריכה להתקבל הסכמת כל היורשים לחלוקה, ולא מספיקה הסכמת חלקם.

חשוב לדעת כי על מנת שהסכם חלקות עיזבון ישמש ככלי לחסכון במס, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: (1) החלוקה היא בין היורשים של המוריש בלבד, (2) החלוקה היא חלוקה ראשונית של נכסי העיזבון (בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה ובין אם לאחריו), ו- (3) החלוקה מתבצעת ללא תמורה או ע"י מתן תמורה מתוך נכסי העיזבון בלבד, ולא מכספים פרטיים של היורשים. 

מה קורה כאשר יורשים עורכים ביניהם הסכם לחלוקת עיזבון, ובכל זאת מעבירים כספים ביניהם מחוץ לנכסי העיזבון? האם בכל מקרה יבוטל הסכם החלוקה?

לאחרונה נידון בבית המשפט מקרה של שלושה אחים שחתמו על הסכם חלוקת עיזבון שמשנה את חלוקת ירושת הוריהם, העבירו ביניהם כספים פרטיים אך הצהירו בהסכם כאילו לא שולמה על ידם כל תמורה, כל זאת מתוך מטרה להתחמק מתשלום מס.

ואלה עובדות המקרה (פס"ד מיום 22.5.2016 - תא (ת"א) 9409-05-12):

אביהם של הילדים נפטר, ואת עיזבונו ירשו אלמנתו ושלושת ילדיהם, כולם בחלקים שווים ביניהם, בהתאם לצו ירושה.

מספר שנים אחר כך הלכה האם לעולמה, ואת עיזבונה ירשו שלושת הילדים בחלקים שווים ביניהם, בהתאם לצו קיום צוואת האם.

סמוך לאחר פטירת ההורים, ערכו הילדים הסכם חלוקת עיזבון, שהתייחס לשתי דירות בעיזבון ההורים, דירה אחת שהיתה רשומה בחלקים שווים בין ההורים, ודירה שניה שהיתה רשומה בחלקים שווים בין האם ואחד הילדים. במסגרת ההסכם שנחתם ביניהם העבירו האחים את כל הזכויות בדירה הראשונה לאח אחד, ואת הזכויות בדירה השניה חלקו בין האח השני לאחות.

לימים פרץ סכסוך בין האחים, במסגרתו טען אחד האחים כי האח השני נותר חייב לו כספים בגין הזכויות שהעביר לו באחת הדירות.

האח הגיש תובענה להצהיר על בטלות ההסכם בטענה של הסכם לא חוקי שנחתם למראית עין. במסגרת התביעה טען האח שחלוקת הזכויות בשתי הדירות נעשתה בתמורה כנגד תשלומי איזון ששולמו מחוץ לנכסי העיזבון, וההצהרה שהחלוקה נעשתה ללא תמורה אינה נכונה ונועדה להציג מצג שווא בפני רשויות המס. כן טען האח כי אחיו שילם לו עד כה תשלומי איזון בסך 200,000 ₪, אולם מסרב להעביר לו את יתרת סכום האיזון המגיע לו בסך 45,000 ₪.

האח השני הכחיש כמובן את היותו של הסכם חלוקת העיזבון הסכם לא חוקי וכמו כן הכחיש את העובדה ששילם תמורה מחוץ לעיזבון עבור החלקים שקיבל מאחיו.

בית המשפט התרשם מחומר הראיות שהוצג בפניו כי אכן ששולמה תמורה חיצונית בחלוקת נכסי העיזבון, וכי הצהרת היורשים כאילו חלוקת העיזבון היתה ללא תמורה, נעשתה מתוך כוונה להימנע מתשלום מס.

ככלל, הסכם שמטרתו בלתי חוקית, הינו פסול, ויש להורות על ביטולו, אלא אם כן מתרשם בית המשפט שלא ראוי לעשות כן בנסיבות המקרה.

מאחר ובמקרה שלנו אחת הדירות כבר נמכרה לצד ג', ומרבית התמורה בגין הדירה השניה כבר שולמה לתובע ע"י הנתבע, שגם שילם כבר מכיסו את מלוא חובות דמי החכירה שרבצו על הדירה הראשונה, הורה בית המשפט על קיום הסכם חלוקת העיזבון, אך מינה כונס נכסים שידווח על הסכם החלוקה למנהל המס, כך שהאחים יחוייבו במלוא המס הנדרש, ובנוסף, ולאור אי חוקיות ההסכם, אף חייב את האחים בתשלום הוצאות למדינה בסך של 15,000 ₪ כל אחד.

אז לפני שאתם ממהרים לחלק ביניכם את הירושה, התייעצו עם עורך דין שבקיא בתחום, והקפידו כי תשלומי איזון, ככל וידרשו, יעשו אך ורק מתוך כספים/נכסים שבעיזבון.

לשאלות נוספות ומענה מיידי בתחום זה, לחץ כאן ונשמח לעמוד לשירותך בכל עת.